מהי סצנוגרפיה?

רן בראון

מהי סצנוגרפיה?

בגיליון הנוכחי של מעקף מבקשים הכותבים להבין מדוע דיסציפלינה זו מתפתחת במהירות בעשורים האחרונים, ומדוע היא, בפשטות, יותר מאשר 'עיצוב במה'.

ניתן להביט בסצנוגרפיה כשדה אמנות מורכב, אשר מתקיים בין אמנות פלסטית, ארכיטקטורה, עיצוב ואמנויות הבמה. ניתן לבחון אותה כמרכיב חשוב של כל אמנויות המופע, או כמרכיב אשר יוצר, משנה, בונה וממלא את החלל, את הגוף ואת מערכת היחסים שלהם בתוך היצירה האמנותית, או במילים אחרות - את  הפרפורמנס עצמו.  

היה זה אנרי לפבר (Lefebvre) שהציע כי "המרחב אינו סתם אוסף של דברים, סכום של עובדות, וגם לא ריק שהתמלא... כלומר, הוא אינו מצטמצם לכדי צורה הנכפית על התופעות, הדברים, החומריות הפיזית... המרחב הוא התגלמות החשיבה כעיצוב".1 אם המרחב היומיומי הוא התגלמות החשיבה כעיצוב, מהו המרחב הבימתי? לפבר הגדיר את האמנות "לא כצופן של המרחב אלא כצופן של מרחבי הייצוג".1 על מורכבותו של צופן זה מנסה לעמוד הגיליון הנוכחי של מעקף. זוהי, במידה מסוימת, גם היענות לקריאתו של לפבר לעסוק בגוף ובמרחב, ניסיון לבנות גשר בין תיאוריה לפרקטיקה, תוך התמקדות במופעיו הבימתיים של המרחב.

בגיליון זה קשת רחבה של יוצרים ואמנים, אשר מציעים, בהתאם לעיסוקם, דרכי התבוננות שונות בסצנוגרפיה. עמיתדרורי כותב מתוך חוויותיו כבמאי ומעצב אודות עיצוב חלל במופע בימתי, ומשתף את הקוראים בתהליכי העיצוב והבימוי של יצירתו טרמינל. גיא גוטמן מציע רשימה חוצת ז'אנרים בניסיון להגדיר מהי סצנוגרפיה. תמוז בינשטוק משוחחת עם הארכיטקט אורן שגיב על סצנוגרפיה כ'ארכיטקטורה זמנית'. משה פרלשטיין בוחן כיצד מושגים תיאורטיים מתמטיים-פיזיקליים לגבי סדר והפרתו באים לידי ביטוי בתיאטרון הגרמני העכשווי. אדוה זכאי עוסקת במעמדם של החלל והחפצים ביחס לפרפורמר בעקבות השתתפות בעבודתה של האמנית יעלדוידס. אוריתאדר-בכר מציגה סדרת דימויים מתוך עבודות המיניאטורה שהיא בונה כסט צילומים. את הזבובים מייצג בגיליון זה צוף יצחקי, אשר מצותת לדיון שמנהלות טלי יצחקי ונטי שמיע-עפר. במדור פרקטיקה מוצג מידע עדכני לגבי פסטיבל גדול בנושא סצנוגרפיה ופרפורמנס אשר מתרחש בקיץ הקרוב בפראג, תכניות לימודים בתחום וכן מידע על בתי ספר, פסטיבלים, רזידנסיס, תחרויות וקריאות לשיתופי פעולה, מתוך מטרה לעודד יצירה ולסייע לאמנים מקומיים. זוהי גם ההזדמנות לעודד אתכם, הקוראים, לשתף אותנו במידע רלוונטי למדור זה.

תמונת השער: המלך אובו, בעקבות אלרפד ז'ארי, פולקסובנה, ברלין, 2008 (צילום: תומאס אורין).
בימוי: דימיטר גושטף, במה: קאתרין בראק, תלבושות: אלן הופמן.
המאמר המלא מאת משה פרלשטיין מופיע במדור מה אמר.


1 לפבר, אנרי, 2006, ייצור המרחב, בתוך: תרבות אדריכלית, רחל קלוש וטלי חתוקה (עורכות), רסלינג, תל אביב, עמ' 179.
2 שם, עמ' 184.